ד"ר האוזר מתארח בתכניתו של פרופ' קרקו בערוץ 10 ומסביר על חידושים בתחום הטיםול הגנטי במחלות הרשתית
Directed by: ערוץ 10

ממברנה אפירטנלית

(קרום על פני רשתית העין - ERM Epiretinal membrane, Macular Pucker, Macular Puckering)

מה היא ממברנה אפירטינאלית (ERM)?

ממברנה אפירטינלית היא קרום המתפתח וצומח על פני הרשתית באזור מרכז הראיה (מקולה) ועלול לגרום להפרעת ראיה.

מדוע מתפתחת הממברנה האפירטינלית?

ממברנה אפירטינלית (ERM ) מתפתחת בדרך כלל לאחר תהליך של היפרדות הזגוגית מהרשתית, או באנגלית PVD

חלל העין שלנו מלא בחומר ג'לי הקרוי גוף הזגוגית הזגוגית קשורה לפני הרשתית במיליוני סיבים מיקרוסקופיים עדינים. בשלב מסוים בחיי האדם, (בדרך כלל סביב גיל 50), גוף הזגוגית עובר שינויים ביוכימיים הגורמים לו להתכווץ ובעקבות כך, חלה התנתקות בינו לבין הרשתית. תהליך זה כאמור, נקרא היפרדות הזגוגית או באנגלית PVD. (תמונה 1)

הפרדות הזגוגית (PVD) בחלק עליון
תמונה 1: הפרדות הזגוגית (PVD) בחלק עליון

בדרך כלל עוברת הפרדות הזגוגית בשלום, וללא כל השפעה שלילית על העין. בעיניים מסוימות, מסיבה שאינה ידועה, ההפרדות גורמת לטראומה מקומית שמובילה לתגובה דלקתית דומה לצלקת שנוצרת בגלל פציעה. בעקבות הטראומה חלה גדילה של קרום דמוי צלקת על פני הרשתית (הממברנה האפירטינלית - ERM ).
לממברנה נטייה להתכווץ בשלב מסוים, וכאשר היא צומחת במרכז הרשתית, היא עלולה להפריע למעבר קרני האור לרשתית וכן לממשוך ולעוות את פני הרשתית וכלי הדם וכך לגרום לירידה ולעיוות הראיה.(תמונה 2)

רשתית תקינה לעומת ממברנה אפירטינלית
תמונה 2א - ממברנה אפירטינלית (ERM) תמונה 2ב - רשתית תקינה

על מה מתלוננים החולים הסובלים מממברנה אפירטינלית (ERM)?

ממברנה אפירטינלית יכולה לגרום לירידה בחדות הראיה ולעיוות הראיה. בדרך כלל הירידה בראיה אינה קשה מאוד, ובמקרים רבים עיוות הראיה מציק יותר. במקרים אלו מתלוננים החולים שהדמויות אותן הם רואים מעוותות, והקווים של החפצים גליים ועקומים.

כיצד מאבחנים את הממברנה האפירטינלית?

אבחון המחלה נעשה בבדיקה על ידי רופא עיניים, לאחר הרחבת האישונים. כאשר ישנן תלונות על רקע ממברנה אפירטינלית מומלץ להיבדק על ידי רופא עיניים מומחה למחלות וניתוחי רשתית. בדיקת העזר העיקרית העוזרת לנו להעריך את הממברנה האפירטינלית והשפעתה על העין היא בדיקת ה OCT.

בדיקת OCT היא צילום סריקה של שכבות הרשתית השונות המאפשרת הדגמה של הממברנה האפירטינלית וגם של הבצקת שעלולה להיווצר כתוצאה ממשיכת כלי הדם על ידי הממברנה האפירטינלית.(תמונה 3)

רשתית תקינה לעומת ממברנה אפירטינלית
תמונה 3א-OCT של רשתית תקינה תמונה 3ב- OCT של רשתית עם
ממברנה אפירטינלית

ממברנה אפירטינלית + משיכת זגוגית - VMA/VMT , מה זה VMA/VMT ?

VMA  הוא קיצור של Vitreomacular Adhesion ( נקרא גם VMT - Vitreomacular Traction )
- מצב המתאר משיכה לא רצויה של מרכז הרשתית על ידי זגוגית העין.
כאמור, ממברנה אפירטינלית ( ERM ) נוצרת על ידי היפרדות בלתי תקינה של זגוגית העין מהרשתית.
בעיניים מסוימות נוצר מצב של היפרדות חלקית ובלתי שלמה של זגוגית העין עם היווצרות של משיכה של הרשתית על ידי קצה הזגוגית שלא ניתקה באיזור מרכז הראיה. מצב זה מלווה לעיתים קרובות ממברנה אפירטינלית (ERM ) , ועלול לגרום לעיוות נוסף של מבנה הרשתית ולכן גם להחמרת התלונות על עיוות הראיה.

למצב זה של משיכת זגוגית – רשתית (VMA), אושר לאחרונה בארה"ב ובאירופה טיפול בזריקה לעין של חומר הנקרא ג'טראה(Jetrea) . הטיפול יעיל ברבע מהמיקרים וחוסך ניתוח במיקרים אלו. כאשר קיימת בנוסף למשיכת הזגוגית גם ממברנה אפירטינלית משמעותית הטיפול בזריקה לעין לא הוכח כיעיל, ובמידה וקיים עיוות משמעותי של הראיה, יש לשקול טיפול באמצעות ניתוח רשתית (ויטרקטומיה) .  

 

כיצד מטפלים בממברנה אפירטינלית?

במרבית המקרים אין צורך לטפל במחלה. רוב הממברנות האפירטינליות הן עדינות וכמעט שאינן גורמות להפרעה. גם במקרים בהם נגרם עיוות קל של הראיה, בדרך כלל החולים מתרגלים לכך לאחר תקופה לא ארוכה וממשיכים בפעילות מלאה ללא כל הגבלה. בדרך כלל הממברנות יציבות ולא מתקדמות. יחד עם זאת, לעתים צומחת ממברנה אפירטינלית עבה יותר (Macular Pucker) הגורמת לעיוות משמעותי ולירידה ניכרת בראיה. במקרים אלו יש לשקול טיפול באמצעות ניתוח רשתית – ויטרקטומיה.

מה נעשה בניתוח הרשתית (ויטרקטומיה)?

בניתוח הויטרקטומיה (ניתוח רשתית) מוציא מנתח הרשתית את הזגוגית אותו ג'לי הממלא את חלל העין, ומחליף אותה במי מלח ביולוגיים הממלאים את כל תפקידיה.(תמונה 4) לאחר הוצאת הג'לי, מנתח הרשתית מקלף את הממברנה האפירטינלית מפני הרשתית.

בניתוח הויטרקטומיה מוציא מנתח הרשתית את הזגוגית
תמונה 4- בניתוח הויטרקטומיה מוציא מנתח הרשתית את הזגוגית

הניתוח נעשה בדרך כלל בהרדמה מקומית, אך לעתים ניתן לשקול הרדמה כללית. משך הניתוח עצמו כ 30-60 דקות בממוצע. עד לאחרונה בסיום הניתוח המנתח היה תופר את הפתחים הזעירים בלובן העין שדרכם נעשה הניתוח. בשנים אחרונות נעשים רוב הניתוחים מסוג זה דרך פתחים זעירים אף יותר, שאינם מצריכים אפילו תפירה.

לאחר ניתוח הרשתית, העין חבושה עד לבדיקה. לאחר הסרת התחבושת על המנותח להזליף טיפות עיניים על מנת למנוע דלקת או זיהום של פצע הניתוח. יום או יומיים לאחר הניתוח, ניתן לחזור לפעילות מלאה פרט לפעילות גופנית מאומצת. השיפור בראיה והעלמות העיוות מתרחשים בדרך כלל בתוך 3 חודשים לערך.

מה שיעור ההצלחה של הניתוח?

ניתוח רשתית (ויטרקטומיה) הוא ניתוח עדין והצלחתו תלויה במספר גורמים. רוב המנותחים חשים הקלה ושיפור בתפקודי הראיה עקב העלמות או הפחתה של תחושת עיוות הראיה לאחר קילוף הממברנה האפירטינלית. הניתוח בדרך כלל משפר גם את חדות הראיה. יחד עם זאת במקרים רבים חדות הראיה לא חוזרת להיות כפי שהייתה ויש מידה מסוימת של ירידה בחדות הראיה

 

לקבלת מידע נוסף ולקביעת תור למרפאת ד"ר האוזר וד"ר גרינוולד צור קשר